‏הצגת רשומות עם תוויות דת ומדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דת ומדינה. הצג את כל הרשומות

בין הטורבנים לטורבינות

 

מנהיגים חובשי טורבנים לא צריכים להתעסק בטורבינות

סלמאן מצאלחה ||

בין הטורבנים לטורבינות


הארץ סערה באחרונה נוכח מחאת הדרוזים ברמת הגולן המתנגדים להתחלת העבודות להקמת חוות טורבינות רוח באדמותיהם. מחאה זו גייסה סולידריות נרחבת מהדרוזים בגליל ובכרמל, ששחררה את הזעם אצור בקרב בני העדה עוד מימי חוק הלאום וחוק קמיניץ הידועים לשמצה.

ראשית, יש להבדיל בין הדרוזים בגולן לבין הדרוזים בארץ מכמה טעמים. אלה בגולן, למעט בודדים מביניהם, לא רואים את עצמם אזרחי המדינה. לעומתם, הדרוזים בארץ הם אזרחים הממלאים את כל חובותיהם האזרחיות כולל שירות צבאי ולאומי. הסולידריות של הדרוזים בארץ עם תושבי הגולן היא אך טבעית, כפי שזו נראתה לא אחת בעבר עם הדרוזים בסוריה או עם הדרוזים בלבנון או בכל מקום אחר בעולם. אפשר להשוות סולידריות זו לאותה סולידריות יהודית עם יהודים שסובלים מרדיפות במקום אחר. קל וחומר, במקרה הדרוזים, אם אלה נמצאים מעבר לפינה.

עקבתי אחר טענות שהועלו מעל דפי עיתון זה ורובן מוצדקות: החל מהיעדר תכניות מתאר ביישובים וכלה בתשתיות רעועות וצפיפות שהולכת ותופחת. הריבוי הטבעי, במצב שאין בו תכניות בינוי מאושרות, דוחף זוגות צעירים לבנות את בתיהם על אדמותיהם הפרטיות והיכן שמתאפשר וללא היתר. זה הופך את כולם לעבריינים שנאלצים לפי חוק קמיניץ לשלם שוב ושוב קנסות.

המחאה של אנשי הגולן היא סיפור אחר לגמרי. הדרוזים תושבי הגולן נאבקים מזה שנים רבות נגד חברת אנרג'יקס שאמורה להפעיל את הטורבינות. הם נאבקים נגד בודדים מבעלי האדמות שהתפתו להשכיר אדמות להצבת הטורבינות בהן. בחברת אנרג'יקס טוענים שהם קידמו את הפרויקט לאורך שנים בתיאום עם המנהיג "הרוחני" של העדה הדרוזית, השיח' מוואפק טריף. השיח' טריף טוען כעת כי ההנהגה הרוחנית של העדה "תומכת במאבק של התושבים, והטענה של חברת אנרג'יקס לפיה כל הפרויקט קודם בתיאום איתו אינה נכונה."  (הארץ, 22.6.23)

מהתחקות אחר השתלשלות האירועים לא נראה שדבריו של השיח' היו צולחים בדיקת פוליגרף. שכן, מתברר שמאז שנת 2015 המנהיג "הרוחני" בעצמו פעל לקדם תכנית להקמת חוות טורבינות רוח ברמת הגולן ובראיון ל־ynet אף טען שהמדינה מפלה את הדרוזים ברמת הגולן בכך שהיא לא נותנת להם להקים חוות טורבינות. "במקום לנצל את המצב בתקופה הקשה הזו, ולעזור לדרוזים ברמת הגולן, המדינה יוצרת עוד אפליה ועוד ניכור", טען השיח' (Ynet, 15.4.2015). הוא התרעם על כך שנותנים רק ליזמים יהודים להקים את החוות. הוא כנראה רצה לדחוף גם יזמים דרוזים לפרויקט.

מתברר שחברת אנרג'יקס לא רק עבדה בתיאום עם השיח' אלא אף העסיקה את מקורבו ובן משפחתו. על כך אנו למדים מגילוי דעת שפרסמו תושבי הגולן בשנת 2019 נגד חברת אנרג'יקס, נגד תכנית הטורבינות ונגד מי שעומדים מאחוריה (מקור, 10.2.2019). גילוי דעת זה פורסם כתגובה להודעה שפורסמה בערבית והופנתה לתושבי הגולן בשם חברת אנרג'יקס וחתומה ע"י שני אנשים: הראשון הוא המנכ"ל אסא לוינגר, והחתום השני המתהדר בתואר נשיא החברה, הוא לא אחר מאשר סאלח טריף, הח"כ והשר לשעבר שנאלץ להתפטר בעקבות פרשת שחיתות, שהוא בן דודו של השיח' טריף. מאז הוא מסתובב עם השיח' טריף בארץ ובעולם כמו צל.

בהודעה שהפיץ סאלח טריף הוא מנסה להצביע על התועלת הרבה שתצמח לתושבי הגולן מהטורבינות. בין שלל הפיתויים שהוא מונה: "מסים שישולמו למועצות המקומיות ומלגות לסטודנטים דרוזים". הוא אף ידע להוסיף כי הפרויקט יביא "לחיזוק הקשר עם המסורת הדרוזית".

מנהיגים רוחניים חובשי טורבנים אמורים להתעסק בענייני רוח ובהצלת נפשות ולא בעשיית נפשות למען מקורבים ויזמי טורבינות שעתידים לגרוף רווחים על חשבון הרס חיי הדרוזים וכפריהם ברמת הגולן.

מושחתים, ולא משנה מאיזו עדה, נמאסתם!


הארץ, 29.6.23


 

For English, press here


גדעון עשת || אגרת תפילה



היהודים האורתודוכסים, שהם הרוב בישראל, דומים להפליא למוסלמים האדוקים. אצלם לא רק מוסלמי לא נכנס לבית כנסת. גם אישה מודרת...

ב. מיכאל || נַעֲשֶׂה אֱלֹהִים בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

ב. מיכאל

נַעֲשֶׂה אֱלֹהִים בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ


בשמחת תורה, כך נהוג, מסתיים הסבב השנתי של קריאת כל חמשת חומשי התורה ובו ביום גם מתחיל הכל מבראשית. כלומר מספר "בראשית".

ושם, בפרק א', יש פסוק אחד קצת מוזר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ..." (א'־כ"ו). מלים שמעוררות תהיות. למה כתוב "נַעֲשֶׂה" בלשון רבים? הלא מונותיאיסטים אנחנו. ולמה בלשון עתידית, ולא בציווי חד כבשאר ימי הבריאה? ומה פתאום "צַלְמֵנוּ" ו"דְמוּתֵנוּ"? וכי מאימתי יש לאלוהינו המופשט צלם ודמות?

נהרות של דיו נשפכו מקולמוסיהם של מפרשים וחכמים, ותשובה משכנעת אַין. כל ניסיונותיהם להיחלץ מן הסבך נראים קצת מאולצים, מיוזעים ומאוד לא משכנעים.

והנה, בעודי בוהה לסירוגין בפסוק הפרובלמטי ובמהדורות החדשות, אורו לפתע עיני. הבנתי מה קרה: זו פשוט טעות דפוס. תקלה. ובלהט החיפזון להתחיל בהפצת הספר, לא הבחינו המגיהים שהמלים "אלוהים" ו"אדם" פשוט החליפו ביניהן את מיקומן. וכך נוצר הנוסח המשובש שמופץ עד היום: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ...".

אך אם נתקן את התקלה ונחזיר את "אלוהים" ואת "אדם" למקומם הראוי, נקבל סוף־סוף את הנוסח הנכון של הפסוק: "וַיֹּאמֶר אָדָם, נַעֲשֶׂה אֱלֹהִים בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ". ופתאום הכל מסתדר.

צריך להודות שהאדם הצליח מאוד במשימתו. האלוהים שהוא ברא אכן מאוד־מאוד דומה לצלמו ולדמותו של בוראו: גם הוא קנאי, רגזן, עקשן, מרושע, אכול חרדת נטישה, מת על חנופה, פוקד עוון אבות על בנים, מיזוגן, די גזען, קפריזי, אלים, רודף מדנים, רודף כבוד, רודף בצע ומאוד מאוד לא צפוי. בדיוק כמו האדם אשר ברא אותו. אה, והוא כמובן גם אגואיסט עד בלי די (ככתוב במפורש בעשרת הדיברות: "אנוכי ה' אלוהיך").

גם לשון הריבוי האלוהית — "אלוהים" ולא "אלוה" — מובנת סוף סוף. כי בני האדם בוראים לעצמם אלוהים לרוב, וכולם נבראים בצלם בוראיהם. רוצה להתעמר באשתך? עשה לך אלוהים שמתמחה במיזוגניה. רוצה לכבוש ולגזול? עשה לך קב"ה שמבטיח לך את נחלת השכנים. רוצה לחיות על חשבון הציבור? לשעבד שחורים? לשחוט כופרים? לפרוק יצרים? לשנוא יהודים? לאגור פילגשים? להתאכזר לבעלי חיים? אין בעיה. ברא לך אלוהים כבקשתך, והכל יוּתַּר לך.

בעצם, גם ההיגיון מחייב שיהיו אלוהים לרוב, ולא רק אחד. הרי לא ייתכן כי אלוהי סמוטריץ' ואלוהי לייבוביץ חד הם. ללמדנו, אגב, שגם אלוהים טובים ייתכנו. אך אלה זקוקים לאנשים טובים שיבראו אותם. וכמה כאלה כבר יש…

ותוך כדי בריאת האלוהִימִים שלו, ברא האדם גם את תיאוריית הקונספירציה המשוכללת ביותר והשימושית ביותר עלי אדמות. יותר מה"דיפ־סטייט", יותר ממרעילי החיסונים, יותר משותלי הצ'יפים במוח: תיאוריית "הכל בידי שמים". הוא אחראי לכל. אני לא אחראי לכלום. אני לא גנבתי, לא רצחתי, לא פשעתי, לא גזלתי, לא השפלתי, לא התעללתי... בסך הכל עשיתי את מה שאלוהים ציווה אותי לעשות. רק צייתתי לפקודותיו. למה מה רציתם, שאני אסרב לאלוהים? ומה עם חופש הדת שלי? אתם הרי אומרים שאתם דמוקרטיה...
חג שמח וגמר טוב.

הארץ



כל התורה האזרחית על רגל אחת

השאלה איננה מיהו יהודי אלא מיהו ישראלי


דומה שהמיליטריזם הציוני, לא רק שהוא מוציא את הציונים מדעתם — הוא גם מוציא אותם מדתם ההיסטורית.

גדעון עשת || בושה של שמאל

גדעון עשת || 

בושה של שמאל

יותר מחצי מיליון איש ואישה השתתפו בסוף השבוע בהפגנה בלונדון בדרישה למשאל-עם חוזר על הברקזיט – פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. כמי שמכיר קצת את הדמוגרפיה האנגלית אני מעריך ששני שלישים מהמפגינים נמנים על תומכי מפלגת הלייבור – השמאל – שבאופוזיציה.

מיגאל עמיר עד מחאת הדרוזים

 יגאל עמיר, שירה אז בגבו של ראש הממשלה, היה רק השליח של אותה רוח אידיאולוגית האופפת את הבית ברחוב בלפור בימים אלה. 

פעמי משיח בין טהראן לירושלים


פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.

התייעצות משיחית - טהראן

גדעון עשת || הכנסייה, החמסה והמפלגה

גדעון עשת ||

הכנסייה, החמסה והמפלגה


"בכל פעם שיש התנגשות ביניהן – עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנחנו מאמצים מבוססות על האמונות שלנו...אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם" (ג'ון וורדן, אגם הזאבים, ע' 231)

הנה סיפור שעיקרו התפרסם ב"כלכליסט". הכנסייה הרוסית השכירה נכס שבבעלותה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שהיא מרכיב מרכזי בחזית הדמוקרטית לשלום ושיוויון (חד"ש) השותפה ברשימה המשותפת בכנסת. הכנסייה דרשה מהמפלגה להתפנות מהנכס ולבסוף תבעה אותה בגין אי פינוי במועד. בית המשפט הכריע לטובת הכנסיה, ואף פסק לה פיצוי של  1.5 מיליון שקל. לכאורה סיפור על סכסוך נדל"ני , אך במקרה הזה קשה לברוח מהפוליטיקה.

למכר שלי היתה דירה בבעלות משפחתו בגרמניה. כאשר הקומוניסטים הגיעו שם לשלטון (בחלקה המזרחי של הארץ) הם הלאימו כל דבר שעמד – כולל הדירה. זו שימשה כדיור ציבורי כמקובל במדינה קומוניסטית. בעל הבית קיבל קדחת.
על ראשי המשטר במזרח גרמניה נאמר לא פעם שהם לא זזו סנטימטר בלי אישור ממוסקבה. מתברר שמוסקבה לא הלאימה את רכוש הכנסייה. מילא שאחרי עשרות שנות שלטון, לא הצליחו הקומוניסטים לשבור את רוח הדת. אבל אפילו את המינימום המתבקש לשיטתם – הלאמת הקניין – לא עשו. הלאמה, אילו היתה, לא היתה מצילה את מק"י מגורל ההפסד בתביעה. פוטין חובב קומוניסטים בערך כמו נתניהו. אבל גם בזה הדתיים ניצחו.

המקווה ובריכת השחיה

והם ניצחו כמעט בכל מקום בעולם. אפילו במדינה שהפרידה את הדת מהמדינה –כמו ארה"ב – תרומה לכנסייה מזכה בהטבת מס, כלומר בכסף ציבורי. קל וחומר במדינות נוצריות אחרות וכמובן במעוז היהודי-אורתודוכסי שבו המדינה מיניקה את הדת (היהודית-אורתודוכסית בלבד) עד זוב חלב.

איך זה שתכנית מתאר בעיר כוללת חובה לבנות בית כנסת בכל שכונה אבל לא מכולת או בריכת שחיה? איך זה שיש עשרות רבות יותר מקוואות (כולן במימון ציבורי) מבריכות שחיה (מיעוטן במימון ציבורי)? יש המאשימים את ה"כפייה הדתית". אך מדוע החילוניים מוותרים?
מדוע ירי בהר הבית מזעזע יותר (הן למוסלמים והן ליהודים) מאשר כל ירי אחר? מדוע באל אקצה המדינה עושה לפתע הפגנות ריבונות קיצונית עד כדי טמטום וסכנת נפשות? ובקיצור: מה יש לנו עם אלוהים.

חיי המדף של אלוהים

חייבים להודות: נכון שיש היום סמארטפונים שהם סמארט ביותר. ואו-טו-טו האוטו ייסע לבד. הגלגל נחשב להמצאה הכי מוצלחת בתולדות האנושות. אבל אין כמו ההמצאה הקרויה אלוהים. חיי המדף של ההמצאה הזו שוברים כל סקאלה.

פיסיקאי ידוע תלה בחדרו באוניברסיטה חמסה. שאלו אותו רעיו מה לאמונה התפלה הזו ולפיסיקאי שכמותך? התחלת להאמין בחמסה? השיב המדען: שמעתי שהחמסה עוזרת גם למי שאינו מאמין.
מאחורי הבדיחה מסתתרת כנראה אמת. אנחנו מתקשים לחיות עם ספק. לבטח כקבוצה. המדע והמציאות עושים הכל חוץ מלמנוע ספק. ספק הוא נישמת הקידמה. ועל אף זאת עם ספקות קשה לחיות.
לדתיים מאמינים אין ספק ולכן, במובן בסיסי ביותר, החיים שלהם נוחים יותר. לחילונים הספקנים קשה גם אם המפץ הגדול היה עובדה של ממש. החמסה הדתית היא תעודת ביטוח שעוזרת גם אם לא מאמינים בה.

ובשביל ביטוח מוכנים לשלם. ובישראל – הרבה מאוד.
*

מדינה יהודית ודגנרטית


ברור שכל דגנרט, אלא אם הוא דגנרט ציוני, רואה את מופרכותו של הטיעון הלאומי העולה מהסיפור הזה. ללמדנו שהגזענות והלאומנות, ולא משנה מאיזה צד הן באות, הורסות כל חלקה אפורה וטובה במוח האנושי.

ב. מיכאל || בגלל איש מגעיל עם שפם קטן

עד שהגיע איש מגעיל עם שפם קטן, וכפה על היהודים לשוב אל הלאומיות.

קול קורא

הנפיחה של השטן||

אין חולק על כך שכריזות רעשניות אכן מהוות מפגע סביבתי שיש לטפל בו. גם ביישובים הערביים סובלים התושבים מכריזות כאלו ואחרות, בין אם הן כריזות דתיות ובין אם הן נועדו לפרסם מבצעי הנחות למיניהם.

אותה הגברת בשינוי אדרת

אכן, הדברים קשים לשמיעה לאוזן ישראלית, יהודית ודמוקרטית, ונקל להבין את ההכרזה על תנועה שאלה עקרונותיה ושאיפותיה כעל התאחדות בלתי מותרת.

שלטון חילוני במקומות הקדושים

סלמאן מצאלחה ||

שלטון חילוני במקומות הקדושים


דומה, כי ככל שהזמן עובר והמתח השבטי הלאומני גובר, הוא מתחיל להעביר את היהודים ואת הפלסטינים לא רק על דעתם, אלא גם על דתם. לאומנות ושבטיות בתוספת של אמונה דתית הן תמהיל רעיל, המספק תחושה מדומה של שבטיות, לאומית ודתית, אך גם הופך את האדם למבקש נקם וצמא דם.

גדעון עשת || אלימות אלוהית


גדעון עשת || אלימות אלוהית


התקפות הטרור, לאחרונה באירופה, נעשו בשם אללה, אלוהי המוסלמים. יפי הנפש, ובענייני הדת יש הרבה כאלה, מהנשיאים הולנד ואובמה ועד ראש ממשלתנו, אמרו שאין לזהות בין הטרור ובין האיסלם. אמנם הטרוריסטים של עכשיו הם מוסלמים, אבל רוב המוסלמים אינם טרוריסטים. המשוואה איסלם = טרור היא על כן מוטעה. כך בפי יפי הנפש שרובם אף מכירים באופן אישי כמה מוסלמים מתונים וחביבים. הא הראייה.

ובכן, יפי הנפש האלה טועים.

בכדי להבין את העניין ראוי לחזור לימים שבהם הנצרות, ולא האיסלם, היתה אלימה. היהודים זוכרים את הנצרות המיליטנטית מהפרעות באירופה. הילידים באמריקה כבר שכחו את האלימות שהפעיל עליהם הכובש הספרדי. המוסלמים, במיוחד באזור הנודע כפלסטין, דווקא זוכרים את מסעי הטרור שהפעילו הצלבנים. עוד רבים, במיוחד באירופה, זוכרים את הרדיפות בשם האלוהים וישוע של אלה שטענו, למשל, שכדור הארץ נע סביב השמש.

המהפך הנוצרי?

היום העולם המכונה נוצרי דווקא שקט, לבטח במובן הטרוריסטי של המילה. איך קרה שנוצרים טרוריסטים הפכו לשוחרי שלום וליפי נפש? התשובה, נראה לי, אינה טמונה במנהיגות המתונה של כוהני הדת הנוצרים. היא גם לא טמונה בגירסה חדשה של התנ"כ והברית החדשה. אלה דווקא נשארו בדיוק כשהיו אז, בימי הטרור.

ההסבר טמון בכך שאנשים נטשו את הנצרות. אמנם צלב מתנוסס עדין על לא מעט מדגליהן של מדינות אירפה אבל הצלב, נכון ל – 300 השנה האחרונות, נמצא רק בדגל. סימבול רגשי ותרבותי לא בראש ובעיקר – לא בפוליטיקה. והוא לא נמצא שם כי אנשים נטשו את הדת הנוצרית.

בין סדאם חוסיין ובנימין נתניהו

מה שלא קרה במזרח, וגם לא במזרח התיכון. המוסלמים, לבטח באזור הזה, לא נטשו את הדת. להפך. ישראלים הזוכרים את המפגש עם תושבי ירושלים המזרחית ב – 1967 התקשו להיתקל באישה בכיסוי ראש. היום אלה כמעט רק לא-מוסלמיות. ח"כ חנין זועבי היא חריג. גם אנשי המהפכה החילונית הערבית, הנשיאים חוסיין ואסד בעירק ובסוריה הקפידו להתפלל במסגד. אין מדינה ערבית שהאיסלם לא ממלא תפקיד בפוליטיקה ובחוק. וכל עוד הציבור מוכן להקשיב לאימאם, יהיו אימאמים שיצטטו את הקוראן הקורא להשמיד את הכופרים.

וכל עוד המדינה מכבדת את הדת האלימה הממוסדת הזו, וכל עוד הציבור לא נוטש את הדת – יהיו מי שהטרור הנוצרי והמוסלמי יהוו עבורם גאולה.

היהדות אינה שונה. קחו את "ואהבת את רעך". לכאורה משפט הומניסטי – משאלת הלב של יפי הנפש. אבל כבר שנים שלמשפט הזה, הלקוח מההלכה היהודית, יש פרשנים רבניים אורתודוכסים למהדרין שמסבירים כי רעך הוא יהודי בלבד. ואין פלא על כן שאחד הסטיקרים הנפוצים בקרב יהודים דתיים הוא "יהודים אוהבים יהודים" – כדי שנבין את מי לא אוהבים ומי דמו הפקר.

תושבי עזה כלל לא מכירים מצב שבו אין טרור יהודי-ישראלי. ובעובדה עתה ראש ממשלתנו מתנגד לבדיקת הענין בידי בית הדין הבינלאומי בהאג.ולמה לו להתנגד אם אין מה להסתיר? מה גם שההחלטה של בית הדין היא דו צדדית – גם כלפי ישראל וגם כלפי פלסטין. אבל רק ישראל מתנגדת.

מלחמות האלים

המוסלמים והיהודים (בישראל, אך לרוב לא מחוצה לה) ממשיכים לאחוז בדת. גם החילוניים לכאורה שחיים בשקט עם הפקרת חיי האישות וחופש התנועה וההשכלה לכוהני דת. וכל עוד אין התנערות מדת, לבטח בזירה הציבורית, אין התנערות מהטרור שטמון בדת. כל דת.

כמעט כל דת. בסיווג הדתות, ותודה לד"ר סלמאן מצאלחה על האבחנה הקולעת, יש הבדל בין הדתות המונותאיסטיות לבין הפאגנים – עובדי אלילים. כאשר יש אלוהים אחד וכנסיה אחת העוצמה גדולה יותר. אצל עובדי אלילים יכול האדם לבחור, בהתאם לנסיבות, באליל שבו ירצה . אצל עובדי אלילים, ראו במיוחד אצל היוונים, מי שעסקו בטרור היו בעיקר האלילים בינם לבין עצמם. החופש לבחור את האליל, החופש לבחור את האלוהים – במיוחד זה שאינו קיים – הוא כנראה תנאי לשחרור האנושות מכבלי הדת והטרור הטמון בה.

תנאי הכרחי אבל לא מספיק. חילוניות לכשעצמה, אינה חיסון מושלם מפני טרור. הנאצים בראש וראשונה, הגולאג הסטליניסטי, הטרור האמריקאי בוייטנאם, הטבח בכורדים בעיראק בימי סאדם חוסיין, הטרור הרוסי של פוטין בצ'צ'ניה הם עדויות לטרור חילוני לאומני. אבל במבט היסטורי החילוניות, כמו החיסון נגד שפעת, מונעת 80% מהמקרים. זה הרבה מאוד.
*

פורסם: הבלוג של גדעון עשת

ב. מיכאל || בריוני הבית הפוסט־יהודי



ב. מיכאל || 
בריוני הבית הפוסט־יהוד

בתדהמה כעוסה מתייחסים יהודי ישראל אל עיקשות הפלסטינים למרוד בכובשיהם. אנחנו רותחים מזעם וסמוקים מעלבון כשערבי — יצור נחות מזֶרַע שִפְחָה ופִראֵי מִדְבָּר — מסרב להודות לאלוהיו על הזכות שהוענקה לו להירמס תחת מגפינו. שהוא מעז להרים קול, להרים אבן, להרים נשק, להרים נס־מרד. שהרי, כידוע, הזכות לעשות את כל אלה שמורה רק לנו. רק למי שנולד לאם הנכונה, או טופל בידי כוהני האל הנכון. כי זאת, רק זאת, הצלחנו ללמוד מהמיתוסים (המשוכתבים) של מרידותינו אנו בכובשים אכזרים.

הערבים חוזרים לשבט

סלמאן מצאלחה || 

הערבים חוזרים לשבט

במגזר היהודי רבים הדירו את רגליהם מהקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות. היו שקשרו את אחוזי ההצבעה הנמוכים בהיעלמות המפלגות מן הזירה המקומית. לעומת זאת, המגזר הערבי נהר בהמוניו אל הקלפיות כדי לשלשל את הפתקים הנכונים. ”חגיגה של דמוקרטיה”, כך כינו בתקשורת העברית את אחוזי ההצבעה הגבוהים במגזר הערבי.

החינוך מופקר לספסרי הדת

מתמטיקה לחסרי דת

כדי להיחלץ מן המדרון שאליו נקלעה המערכת, הגיע הזמן לאחד את כל תוכניות הלימודים בכל התחומים. צריך להגיע למצב שבו 80% מתוכניות הלימודים הם לימודי ליבה המחייבים את כלל התלמידים. ליבה כזאת צריכה להיות בגדר ”ייהרג וכן יעבור”…


סלמאן מצאלחה || החינוך מופקר לספסרי הדת

לאסור הקמת מפלגות דתיות

יש לומר בפה מלא, כי לימודי הדת בכלל, והדתות המונותאיסטיות בפרט, שבהם מעורבים אנשי דת, הם בעצם שם קוד מכובס ל”לימודי שנאה מתקדמים”.

סלמאן מצאלחה ||
לאסור הקמת מפלגות דתיות

שלי יותר גדול




שוב ושוב צצים דמוגרפים, שסופרים וממיינים ועושים סלקציה בין יהודים, ערבים ושאר בני אדם.

סלמאן מצאלחה || שלי יותר גדול

מחלת הלאומיות

הפתרון האופטימלי
כל העמים מדומיינים, כך גם הישראלים והפלסטינים. שני הצדדים נמצאים בתהליך של התגבשות ובניית זהות לאומית ייחודית. שני ה”עמים” נעים על קו התפר המפריד בין הדתי ללאומי.

סלמאן מצאלחה || 

מחלת הלאומיות


בארץ
  • המין האנושי

    השיח האלים חשף לא רק את עומק ההתכחשות בחברה הערבית לעצם קיומה של קהילת להט"ב בתוכה, אלא גם את עומק הפער, שאינו אפשרי לגישור…
    כל הפרטים
  • אשכנזים-ספרדים

    במפגש בין ״המנטליות הספרדית המובהקת״, ובמלים אחרות: השייכות לתרבות אתנית אחרת, נקרא לה - ערבית, לבין ״המנטליות האשכנזית המובהקת״...
    כל הפרטים
  • מלאך המוות

    שנים רבות חלפו ומלאך המוות הגיע לבסוף ליטול את נשמתו של יעקב. פנה אליו יעקב בטרוניה: הלא ביקשתי ממך לשלוח לי שליח לפני המוות ואתה הבטחת לקיים... כל הפרטים
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע.
    כל הפרטים
 
קוראים ותגובות